לא רק הקונספציה של צה"ל קרסה אתמול בדרום,
אלא גם התפיסה שלפיה ניתן לנהל משק
על הקצה ולרוקן בשיטתיות את הקופה הציבורית.
מלחמה היא תמיד בשורה רעה, אבל כשהיא נפתחת במפתיע,
כשהכלכלה הישראלית נמצאת בנקודת חולשה משמעותית,
השפעתה יכולה לדרדר את המצב עוד יותר.
עם אינפלציה של 4.1%, ריבית של 6.75%,
דולר שמתקרב בצעדי ענק ל- 4 שקלים,
ירידה משמעותית בהכנסות ממיסים – בעקבות המשבר העולמי
וחקיקת הרפורמה המשפטית, נתוני הפתיחה שלנו גרועים.
שלא לדבר על הפרסום של דו"חות דירוגי האשראי
של מודי'ס, בסוף אוקטובר, ו- P&S (כחודש מאוחר יותר),
שניהם – לא רק שכתבו אזהרות על ההשלכות של קידום
הרפורמה על הורדת דירוג האשראי של ישראל אלא גם
התייחסו לכך שסכנה ביטחונית אורבת תדיר למדינת ישראל.
באוצר מרגיעים שהם ערוכים תקציבית לכל תרחיש
(משפט שעד עתה שמענו בעיקר משר הביטחון ומהרמטכ"ל,
אבל כמה נלעג הוא נשמע היום), גם אם כשמדובר בעלות של
מיליארדי שקלים לניהול השוטף של המלחמה – אבל
זה עוד לפני שדיברנו בכלל על תוספות לתקציב הביטחון.
הפעם, ככל הנראה, לא יהיה מדובר במבצע מוגבל יחסית,
כמו "עלות השחר", שבו עלות כל יום לחימה נאמדה
בכ- 200 מיליון שקלים, אלא במערכה ארוכה ויקרה הרבה יותר.
החשש כרגע הוא מהיחלשות נוספת של השקל,
שעלולה להכביד עוד על משקי הבית,
תרחיק משקיעים ותשפיע על פרמיית הסיכון בישראל לרעה.
זאת ועוד, כי לא רק פצצות, פגזים ושעות טיסה גובים את מחירם,
אלא גם תשלום דמי מילואים – ומדובר על היקף גיוס עצום שעלותו גבוהה.
ומה על הפיצוי על הנזק לרכוש, עוד הוצאה מאוד משמעותית?
לעוד כתבות שיעניינו אתכם:
התגובות ברשת למלחמת חרבות ברזל – אילון מאסק תומך בישראל
מוקדים ודרכי סיוע – מלחמת חרבות ברזל
מד״א מחדשים את מוקדי תרומות הדם – מלחמת חרבות ברזל
