כל הדמויות שמופיעות כאן הן מעשה ידיה של בינה מלאכותית שמתמחה בהפיכת פנטזיות לדימוי ויזואלי.
חלק מהן מבוססות על נשים אמיתיות – ומעלים מחדש את הדיון על מותר ואסור.
לורה – "Sex 008", מייצר נשים צעירות ולבנות עם שיער בצבעי הקשת,
שרוכנות אל חלציו של גבר לבן בזמן שהן מחזיקות באיבר מינו בידיהן.
מעל 33,375 משתמשים הורידו את דמותה בארבעת החודשים האחרונים.
את הלורה "Realistic Titfuck" שאין צורך להכביר מילים לתארה,
הורידו מחודש מאי מעל ל- 47,686 פעמים והיא זכתה לדירוג של 4.9 כוכבים,
אפילו שהיוצר הזהיר כי היא "לא תמיד מצמידה את הפין לאדם ולכן עדיף לנסות להימנע מהנחיות גוף מלאות".
חברת civitai – מספקת אתר פורנו שנותן אפשרות ליוצרים כגון – "Sex 008" ליצור
דמויות כרצונם בהתאם לדרישת הקהל.
האזהרות לא ניתנות לשווא, חייבים להיות מדויקים,
זה תנאי בסיסי כדי לעבוד בהצלחה עם מודלים של בינה מלאכותית יוצרת (גנרטיבית).
במקרה זה ההנחיות חייבות להיות מדויקות כדי שהלורות ייראו בתנוחות
או יבצעו פעולות בדיוק כפי שהמשתמשים מדמיינים אותן.
המונח לורה (LoRA או Low Rank Adaptation) מתאר מודל מוקטן,
מעין תבנית בסיס של מחולל טקסט לתמונה.
הטכניקה שהוצגה על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במאמר מאוגוסט 2022
מאפשרת למשתמשים להמחיש "מושגים ייחודיים ספציפיים, לשנות את המראה שלהם
או למקם את עצמם בתפקידים חדשים ובסצנות חדשות" באמצעות מספר תמונות קטן.
הטכניקה יצרה רגע יוצא דופן בתעשיית הפורנו, שבו מיומנות כבר אינה חסם
וכל אחד יכול להגשים באופן ויזואלי כל פנטזיה שעולה בראשו.
מה שצריך זה קצת זמן, מעט ידע, חמש או שש תמונות, והופ קיבלת אובייקט מיני לשימושך הפרטי –
גברת ראש תפוד עם איזה פרצוף שתרצה, גוון עור,
גודל עיניים או חזה, שתספק לך פורנוגרפיה בהתאמה אישית.
הפורנו כמאיץ טכנולוגי
תעשיית הפורנו נודעת לא רק כטייס המבחן של טכנולוגיות חדשות, אלא גם מבשרת שלהן.
קלטות פורנו הניעו את טכנולוגיית ה־VHS בווידיאו.
באותה העת חששו בהוליווד מפיראטיות ונמנעו מלאמץ את מכשירי ההקלטה הביתיים,
אבל תעשיית הפורנו מינפה את הטכנולוגיה כדי להגיע לקהלים חדשים,
ועד סוף שנות השבעים יותר ממחצית מכירות קלטות הווידיאו היו של סרטי פורנו.
אחר כך הובילה התעשייה את השימוש ב־DVD, שאיפשר לצרכנים לדלג לסצנות האהובות עליהם.
תשלום לפי צפייה צמח בשל תעשיית הפורנו ואתרי פורנו הובילו את רעיון הגלישה בתשלום
והאפשרות לעשות מינוי לאתרי אינטרנט – זו היתה התעשייה הראשונה שיצרה לעצמה
הכנסות מהרשת עוד בשנות התשעים.
כדי להפוך את החוויה לנוחה במיוחד צמחה תעשיית התשלומים המקוונים,
שהניעה לימים את הקמעונאות המקוונת.
בשנים האחרונות מה ששלט בשיח שעסק בפורנוגרפיה וטכנולוגיה היה DeepFake,
או האפשרות "לשתול" או "להחליף" תווי פנים בסרטוני וידאו.
היום, כחמש שנים מאז שהטכנולוגיה בשימוש נרחב יחסית, 96% מכל הסרטונים הסינתטיים ברשת
שעל בסיס טכנולוגיית דיפ פייק הם בעלי אופי מיני (לפי Sensity – חברה הולנדית שמנטרת תכנים מסוג זה),
רבים מהם מציגים נשים שלא הסכימו ליצירת התוכן.
היום קיימים אתרי פורנו שמוקדשים רק לתוכן מסוג זה, שבהם גוללים לפי קטגוריות של ידועניות:
אמה סטון, סקרלט ג'והנסון וגם חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו־קורטז.
אתר הדיפ פייק הפורנוגרפי הפופולרי מכולם, MrDeepFakes,
זכתה ב־17 מיליון מבקרים חודשיים ומעלים אליו יותר מאלף סרטונים מדי חודש.
ואז נכנסה לחיינו בינה מלאכותית יוצרת!
כלי הבינה מאומנים על מערך נתונים עצום של תמונות, והמחוללים שמוטמעים בהם יכולים
לסדר מחדש פיקסלים ליצירת פלטים חדשים על בסיס הנחיות טקסטואליות.
כעת אין סיבה להסתפק בחומרים ממוחזרים, אפשר ליצור חדשים.
הראשון הדומיננטי היה 2־E־DALL של חברת OpenAI, הוא ודומיו הם כלים טובים ביצירות כלליות.
אלה שפועלים בקוד פתוח, כמו סטייבל דפיוז'ן, הופכים להיות מצוינים במשימות ספציפיות
אחרי אימונים ממוקדים שמעבירים אותם משתמשים,
כמו למשל לכלול תמונות של אנשים ספציפיים, בתנוחות ספציפיות או גרפיות במיוחד.
כשסטייבל דפיוז'ן הושק, בעיקר גברים הבינו את ההבטחה שגלומה בו,
ובחודשים הראשונים עיקר התמונות והמודלים שעלו לפלטפורמה היו של "הנטאי",
אנימציה יפנית מינית.
המצב היה כה חמור, שהחברה שחררה הודעה בטוויטר:
"אל תיצרו דבר שתתביישו להראות לאמא שלכם". זה כמובן לא עזר.
