כולם מדברים על משקפי AR/VR, אבל ייתכן מאוד
שטכנולוגיות אחרות שנמצאות ממש מעבר לפינה
תהיינה בעלות השפעה משמעותית יותר על עתידנו.
למשל, עדשות חכמות, אוזניות חכמות, תאורה שמעבירה מידע,
דבורים רובוטיות, מסך ללא מסך ומדפסת תלת-ממד ביתית
העתיד הוא ללא ספק מקום גדול מדי.
הרבה יותר גדול מהחיים שלנו, לצורך העניין.
מפאת מימדיו הבלתי מושגים, קשה מאוד לדמיין כיצד תיראה
הטכנולוגיה בקצהו, גם נוכח העובדה שבימינו קשה לדמיין גם כיצד
היא תיראה עוד חודשיים וגם בגלל שלעתיד, כנראה, אין קצה.
הכל, בעצם, יכול לקרות בעתיד הרחוק והפחות נראה לעין:
טיסות צ'רטר ברחפת סולארית לעתיד ולעבר, המרת מיקום גיאוגרפי בפקודה קולית,
התאמה אישית אוטומטית של מזג האוויר בחוץ, החלפת פנים בלחיצת כפתור,
טיפול שיניים באמצעות נמלים רובוטיות, מדבקת חזה המאפשרת לנשום
ולקיים חיים משגשגים מתחת למים – בקיצור, כיד הדמיון.
כיף להשתעשע בזה, אבל לשם כך יש את ארתור סי קלארק,
אייזק אסימוב, טרי פרצ'ט ו"מראה שחורה".
כל עוד לא נראית באופק המצאה שהופכת את בני האדם ליצורים
שאורך חייהם מתקרב לזה של עצים, אי אפשר באמת להיכנס למוד
של ציפייה והתרגשות לקראת העתיד הרחוק הזה.
אנשים, לפחות אלה החיים על פני האדמה כיום,
זקוקים לאופק שנמצא בטווח ידם כדי לנסות לתפוש אותו –
כלומר, משהו שכבר יש לו אחיזה כלשהי במציאות הקיימת
ושניתן לדמיין אותו קורה בהתבסס על הטכנלוגיה הנוכחית.
מטאוורס:
המטאוורס הוא דוגמה לא רעה למשהו כזה, אבל במקרה שלו באמת,
כמו שאומר ארקדי דוכין, נאמר כבר הכל.
מה גם שעדיין, למרות כל הבאז והפיתוחים והפרשנויות,
לא לגמרי בטוח שזה אכן קורה, שכן הפרויקט השאפתני של מארק צוקרברג
תלוי מאוד בחומרה שנכון להיום האנושות לא ששה לאמץ –
משקפי המציאות המדומה/רבודה/מועצמת/מועשרת/מה שלא יהיה.
הסיבה לכך היא שמדובר בחומרה שפשוט לא מתאימה, נכון להיום,
לחזון שאליו היא מיועדת: הדגמים הקיימים של משקפי ה-AR/VR,
לרבות האוקולוס של מטא, הם אינסטרומנטים גדולים וכבדים
שאי אפשר באמת לשאת על הפרצוף יותר משעה,
בעוד שרעיון המטאוורס יוצא מנקודת הנחה שהמשתשים יעבירו בו את יומם
ובעצם יעבירו אליו את כל השימושים שהם עושים היום באינטרנט.
כל עוד לא יימצא פיתרון לבעיה הבסיסית הזאת, המציאות שלנו
לא תוכל להשתנות באופן דרמטי מדי, כפי שיודעת היטב גם אפל,
שלא במקרה דוחה שוב ושוב את ההשקה של משקפי מציאות רבודה משלה.
ייתכן מאוד שעד שזה ייקרה, אם בכלל, תצוצנה טכנולוגיות משנות-מציאות אחרות,
חכמות לא פחות, שמתמודדות באופן מוצלח יותר עם אתגר השילוב
בין העולם פיזי לזה הווירטואלי או הדיגיטלי.
אולי גוגל תצליח לשנות את העולם עם גוגל גלאס שלה
(שזימינים כעת רק למפתחים במחיר לא נגיד של 1,500 דולר),
אבל יש סיכוי, והוא לא ממש קטן, שהעתיד לא טמון דווקא במשקפיים,
אלא באחד, או יותר, מבין 10 החידושים הטכנולוגיים
שנראים כרגע מבטיחים לא פחות, אם לא הרבה יותר.
1. מסך ללא מסך
כן, זה פחות או יותר מה שזה נשמע: מידע כתוב
או מצולם יוצג בפנינו "באוויר", ללא צג פיזי.
במהלך השנתיים האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית
בפיתוחים הקשורים לכך, שאמורה להתעצם בשנים הקרובות.
הולוגרמות תהיינה חלק טריויאלי מחיינו די בקרוב והאוויר יהיה המסך של כולנו.
עשרות חברות עובדות על העניין כבר לא מעט זמן,
ביניהן ARHT Media הקנדית, AV Concepts האמריקאית שכבר עשתה
שימוש בטכנולוגיה שלה כדי להציג הולוגרמה של טופאק שאקור
בפסטיבל המוזיקה קואצ'לה, בייס הולוגרם האמריקאית
שיצרה הולוגרמות לרוי אורביסון ולוויטני יוסטון,
והולו-לייט הגרמנית שמאפשרת למשתמשים ליצור ולשדר הולוגרמות של עצמם.
2. דבורים רובוטיות
מצב הדבורים בכדור הארץ לא מי יודע מה, כידוע,
ואומרים שבלעדיהן גם מצבנו לא יהיה משהו.
כדי לשנות את המצב צריך לשנות את האקלים –
מה שלא הולך לקרות בקרוב – ולכן אין ברירה
אלא לייצר דבורים מלאכותיות שיודעות לאבקן פרחים.
כן, ממש כמו דבורים רגילות.
איך עושים את זה?
רוב החוקרים מאמינים היום שהדרך הטובה ביותר היא שימוש
בשיער של סוס מצופה בג'ל עם חומר פעיל ומחובר לרחפן זעיר.
השיער אמור לאסוף אבקנים מהפרח ולהעביר אותם לפרח הבא.
חוקרים בהרווארד עובדים כבר כמה שנים על פיתוח
של "דבורים רובוטיות" שעושות שימוש בטכניקה הנ"ל,
פלוס חיישנים, מצלמות ואלגוריתמים של בינה מלאכותית
על מנת לזהות את הפרחים המאובקנים בסביבה.
על פי הערכות, בכל אופן, נחילים של דבורים רובוטיות
צפויים לפשוט על השדות כבר במהלך השנים הקרובות –
מה שיסייע לאלפי חקלאים ויבטיח שגם בעוד עשור יהיה דבש בסופר.
3. מדפסת תלת ממד ביתית
האמת היא שכבר עכשיו אפשר לתכנן מוצר פיזי בבית,
לשרטט אותו ולהדפיס אותו בעזרת מכשיר כתום וגדול שנקרא Form 1,
שיכול להיות שלכם תמורת 2,799 דולר.
בהצלחה עם זה!
4. תאורה שמעבירה מידע
המושג – Lifi מתאר שימוש באור על מנת להעביר מידע מנקודה אחת לשנייה.
המידע מועבר על ידי קידוד המידע הדיגיטלי באמצעות כיבוי והדלקה
מהירים במיוחד – מהירות שעין אדם לא יכולה להבחין בה – של נורת לד.
הואר נקלט אחר כך ברצפטור שממיר את הקידוד
בתדר רדיו שניתן להעביר בו מידע – למשל ווייפיי ו-5G.
בדרך זו, המהירות שבה עובר המידע, לפחות בתיאוריה,
גדולה פי 5 ממהירות העברתו ב-5G.
זאת ועוד – ריבוי נורות הלד במרחב הציבורי מאפשר יצירת
נקודות רבות של העברת מידע בקלות, כשהסיכון בכך
שהאקרים יגיעו למידע הזה קטן בהרבה מהסיכון בשימוש בווייפיי.
5. תאום דיגיטלי
חברה אמריקאית בשם Q bio לקחה את סורק המערכות
מסטאר טרק אל העולם האמיתי בנתה סורק שמסוגל לנטר ולנתח,
בפרק זמן של כשעה, מאות נתונים בריאותיים ורפואיים בגוף האדם,
ברזולוציות שיורדות עד לרמות ההורמונים בדם,
אחוז השומן בכבד, מידת הסיכון לסוגים שונים של סרטן ועוד.
באמצעות המידע הזה, החברה בונה אוואטר דיגיטלי שמייצג את הגוף
של הפציינט – מעין תאום דיגיטלי שלו – שניתן למעקב לאורך זמן ולעדכון לאחר כל סריקה.
אם וכאשר יהיה לכל אחד מאיתנו תאום דיגיטלי כזה ייפתח עידן חדש
בעולם הרפואה שבמרכזו רפואה מונעת, תרופות מותאומות אישית
ודיאגנוזות מדויקות.
