במאמץ לגבש תקציב לשנת 2024, משרד האוצר בישראל מתמודד עם אתגר כבד:
למצוא פתרונות יצירתיים למילוי חור תקציבי עצום של כ-70 מיליארד שקל,
תוך שמירה על יציבות כלכלית.
במשרד האוצר של ישראל מתמודדים כעת עם אתגר כבד:
לגבש תקציב חדש לשנת 2024 שיספק מענה לצרכים
התקציביים הגדולים שנוצרו על רקע המצב המלחמתי,
תוך ניסיון למנוע קיצוצים קשים.
המשימה היא למצוא דרך למלא חור תקציבי של כ-70 מיליארד שקל.
במסגרת המאמצים, פקידי האוצר משלבים תוכניות שונות
שיאפשרו להגדיל את הכנסות המדינה מכיסי הציבור.
כלכלנים שנשאלו על הנושא סבורים שרוב ההצעות שנזרקות לאוויר יחזרו בסופו של דבר למגירה.
בין ההצעות שנשקלות נמנים ביטול פטורים ממסים שונים, כמו הפטור
ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממע"מ על יבוא אישי עד תקרה של 75 דולר.
כמו כן, נשקל ביטול הפטורים שהעניק שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
למסים החדשים על כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים.
ד"ר מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון, מעריך שהסיכויים לביצוע
שינויים אלה קטנים, מכיוון שהם דורשים את הסכמת ההסתדרות
וכי הממשלה אינה מחזיקה בהון פוליטי מספיק לכך.
במקום קיצוצים, נראה שהאוצר מעדיף להעלות מסים, אך
גם תסריט זה נראה לא ריאלי לפי הערכת הכלכלנים.
ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב,
מציין שהחלופה להגדלת מקורות ההכנסה של המדינה היא לקיחת הלוואות,
אך זה יגדיל את החוב ויכביד על הדורות הבאים.
הוא מציע לחתוך בהוצאות המיותרות כדי לצמצם את הצורך בהעלאות מסים.
בנוסף, יש ביקורת על הממשלה על כך שהיא מסתירה את היעדים שאליהם זורם הכסף הציבורי.
קרן ברל כצנלסון טוענת כי ההליך שבו אושר תקציב 2023 המעודכן פסול וספק אם חוקי,
ודורשת מהממשלה לחשוף את המספרים האמיתיים של התקציב
ולמנוע הסתרה של מספרי תקציב 2024 המעודכן.
לקריאה נוספת:
באידו מכריזה: ארני בוט, מתחרה של ChatGPT מגיע ל-100 מיליון משתמשים
אסטרהזניקה קונה חברת ביוטכנולוגיה סינית במחיר של 1.2 מיליארד דולר
לידים מהאינטרנט, איך לייצר? טכניקות וטיפים לגידול העסק ב-2024
