בתקופת משבר, כאשר המדינה נדרשת להגן על אזרחיה,
חיילי המילואים מתגייסים לצו 8 ומשרתים את מדינתם בגאווה.
אך מה קורה כאשר הקרבה האישית נתקלת במציאות כלכלית קשה?
מאז פרוץ המלחמה, משרד הביטחון נתקל בגל פניות ממעסיקים המבקשים לפטר חיילי מילואים,
עם 233 מעסיקים שפנו לוועדות התעסוקה של המשרד, לעומת כ-70 פניות בשנה ממוצעת.
מתוך אלו, המשרד אישר ל-76 חברות לפטר חיילי מילואים.
המספר הגבוה של בקשות והאישורים לפיטורים משקף עלייה ניכרת בעומס הנטל
על המשק הישראלי והצורך בהתייעלות כלכלית בעקבות המלחמה והשפעותיה.
המצב הכלכלי הקשה, שהחריף עקב המלחמה, מחייב חברות לבצע צמצומים
ולהוציא לפועל תכניות התייעלות שהוקפאו לפני המלחמה.
הפגיעה במשק מורגשת במיוחד בתחום הטכנולוגיה ובקרב סטארטאפים,
כאשר רבים מהם אינם מצליחים להתקיים ונאלצים לסגור את דלתותיהם.
חברות גדולות ורב לאומיות נאלצות גם הן לנקוט בצעדי התייעלות רוחביים.
המצב מציב את חיילי המילואים במצב קשה, כאשר מצד אחד הם מתבקשים לשרת
את מדינתם בשעת חירום, ומצד שני – הם נתונים בסיכון לאבד את מקום עבודתם.
המדינה, לפי דברי עורכת דין מירב אורן, מקשה על המעסיקים על ידי הטלת
חובת תשלום תנאים סוציאליים לחיילי מילואים בזמן שירותם,
ללא פיצוי, בתקופה שבה המשק כולו נתון במאתגרים.
משרד הביטחון, מצדו, מדגיש את חשיבות שמירת זכויות חיילי המילואים ומפעיל ועדות
תעסוקה למניעת פיטוריהם לפי החוק, תוך ניהול דיונים על בקשות הפיטורים.
המצב הנוכחי מעלה שאלות על האיזון בין צורך המדינה בשירות המילואים
לבין הצורך הכלכלי והארגוני של החברות והעסקים בישראל,
וכיצד ניתן להבטיח את זכויותיהם ורווחתם של חיילי המילואים במצבי חירום.
לקריאה נוספת:
דיסני פלוס משנה מדיניות: סוף לעידן שיתוף הסיסמאות
השקת MSI Claw – הקונסולה הניידת החדשה
הסוף של נוקיה? HMD גלובל עלולה לזנוח את השם האייקוני
בובספוג יופיע עם 'ניצחון מתוק' לפתיחת השידור של ניקלודיאון באירוע סופרבול
פיתוח ישראלי בתחום הסרטן: נוגדן מבוסס AI נכנס לניסויים קליניים